תשאירי שנייה את האופטימיות בצד,
את הבולשיט הזה שאת מוכרת לעצמך,
שהכל טוב, הכל בסדר.
לפעמים זה בולשיט,
ובולשיט מסריח.
כמה קשה להיות בחרא
לשקוע לתוכו,
לתת לו להקיף את כל כולך
להסריח.
תהיי שם לרגע
תנשמי.
גם אם מסריח ודביק וחרא.
זה לא אומר שאת גרועה
שנכשלת
שהלכת אחורה.
זה לא אומר שזרקת עכשיו לפח את כל תהליכי המודעות שעשית שנים.
זה גם לא אומר שאת פייק
שעבדת על כולם.
שאמרת שאת יודעת ליצור, לייצר, להוביל, ללמד,
לטפל, להכיל, להנחות, להרצות, לתת ערך.
זה שאת בחרא עכשיו
אומר רק דבר אחד-
שהכל חרא.
וזה הכי בסדר בעולם.
אז תטבעי בחרא
ותשתקי.
בסוף ימאס לך הרי
ותהיי חייבת מקלחת.
מתישהו, כשיבוא לך לחזור לחיים ריחניים.
עכשיו לא. וזהו.