קרה לנו נס.
נס, כוונתו בדתות רבות לקיומה של השכינה במעשה לא רגיל שקרה. אני באמת חושבת שהיקום או מישהו שם למעלה היה איתנו וידע וכיוון שנצליח.
הגענו לתאילנד המהממת לפני שבוע. עוד מתאקלמים ולא מאמינים.
לפני יומיים נסעתי רק הבנות ואני לטיול בגנים הבוטניים של המלכה. נפגשנו שם יחד עם כנרת המקסימה ושני הבנים שלה. הקינוח של היום היה עצירה במפלים יפים בדרך חזרה לצ'אנג מאי, אבל לא הספקנו להגיע בזמן. אכזבה גדולה נשמעה בקרב הילדות והילדים.
יום אחרי נסענו למפלים שפספסנו ביום שלפני. הפעם בהרכב מלא. הצטרפו עידו שלי ואלחנן שלה.
איזה מקום מטריף! יער גשם מופלא, ג'ונגל פלאי, טבע אמיתי.
הגענו למקום היחידי שבו מותר היה להכנס לשחות וקפצנו למים הקרים. שטפנו את הלחות הבלתי נסבלת ואת החום, והתפעלנו עמוקות מהמפל הגדול והעוצמתי שהיה שם.
נוגה הובילה אותנו לסלעים שטוחים שם רצתה לשבת, קצת רחוק יותר מהמפל. צעדנו בתוך המים הזורמים, הסחף היה די משמעותי, והתיישבנו כולנו על הסלעים.
אנחנו הגדולים, שקענו לשיחה מרתקת על החיים, והילדים.ות שלנו שיחקו 2 מטר מאיתנו בבריכה קטנה שנוצרה בנחל.
הסתכלתי לכיוונם כל הזמן וביקשתי שיהיו זהירים בגלל הסחף.
כמו כל דבר קיצוני בחיים, הכל קרה בשניות.
נוגה ברגע נסחפה מהבריכה הקטנה לבריכה שהיתה מאחוריה, אני צעקתי לה שתעצור. תוך שניה, באמת שניה, קלטתי שהיא לא מצליחה לעצור.
צרחתי- עידו!! וזינקתי למים.
עידו זינק שניה אחרי. הוא זינק מעלי ועקף אותי. נסחפתי לבריכה שנוגה נסחפה ממנה, ועידו נסחף לפני.
נוגה כבר נסחפת לבריכה שמתחת במורד הנחל הגדול.
אני ממשיכה אחריהם בלב דופק, לא חושבת על כלום, רואה רק את נוגה שלי נסחפת עם הזרם.
הכל קרה בשניות.
הגעתי לבריכה נוספת עם סחף עצום. אני רואה את עידו מצליח להגיע לנוגה ותופס אותה.
המים סחפו אותי לתוכם. הבנתי שנוגה ניצלה, ועכשיו אני צריכה לעצור את עצמי. הצלחתי לתפוס שורש עץ בולט והוצאתי את עצמי מהמים רועדת כולי.
קרה לנו נס.
הסיפור של עידו נוגה לא הורידה את העינים ממנו לרגע. היא היתה בפוקוס גמור ולא איבדה את העשתונות. עידו הרגיש שהיא ידעה שהוא יגיע אליה. הוא הצליח לתפוס לה את היד והיא נשמטה לו שוב. ואז הוא זינק אליה ותפס אותה. בחיבוק משותף הם צללו לתוך הבריכה הסוחפת, ובכח אחרון עידו הצליח להוציא אותם מהסחף כשהוא לא עוזב את נוגה שלנו.
הסיפור של יערה ילדה שיודעת. היא ספרה לנו שהיא הזהירה את נוגה ואמרה לה כמה פעמים שהיא תיסחף. נוגה אמרה לה שלא תדאג. ואז היא פנתה ואמרה לנו שנשגיח על נוגה, ואנחנו לא הקשבנו.
פתח סוגריים- באמת לא שמעתי אותה. היה רעש עצום מהמפל והיינו שקועים בשיחה.
יערה אמרה לנו שהיא ידעה שנוגה תיסחף, אבל היא גם ידעה שנציל אותה. הילדה שיודעת.
הסיפור של נוגה היה מבהיל. היא הרגישה חסרת אונים. היא ממש ממש נבהלה. היא לא הפסיקה להסתכל על אבא שלה. היא ידעה שהוא יגיע אליה. אחרי שזה קרה היא לא רצתה להכנס למים יותר, אבל מהר מאוד היא חזרה להקפיץ אבנים ולהרגיש בטוחה שוב.
הסיפור של כנרת ואלחנן הם ספרו שהגבנו בשניות, ממש מהר. תוך רגע זינקנו אליה ופעלנו. כנרת ישר קראה ליערה שתבוא אליהם, שלא תהיה לבד. ואלחנן רץ מסביב במורד הנחל והגיע אל עידו בדיוק כשהוא תפס את נוגה. מעשה ממש חכם.
אמרתי כבר שקרה לנו נס?
הסיפור שלי מזל שפספסנו את המפלים יום לפני כשהיינו לבד רק כנרת ואני. נס משמים. מזל שהגבנו בשניה. יש לנו שתי בנות אמיצות, עם קור רוח וחוזק נפשי בלתי נתפס. הן גיבורות. הן בוגרות והן יודעות. התברכנו בנשמות האלה שכל יום מלמדות אותנו שיעורים כל כך חזקים על החיים. החיים האלה כל כך שבירים, תודה תודה תודה להשגחה שיש עלינו ושהבת שלנו בריאה ושלמה.
קרה לנו נס.
למדנו שיעור חשוב מאוד.
פצועים קצת בגוף,
אבל בריאים בנפש.
תאמינו בניסים, ביקום, בבריאה, באלוהיימה, בהשגחה. לא משנה במה. רק תאמינו.